אומנות בזכוכית ואני – איך הכל התחיל

לא מעט אנשים שואלים אותי איך בכלל הגעתי לאומנות ועיצוב בזכוכית, אז הנה, הסוד הגדול נחשף:

הכל התחיל לפני כמעט שבע שנים. ישבתי בכוך קטן בבצלאל שמישהו כינה בטעות בשם "פינת עבודה" ובעוד אני מנסה להסיר את הבוץ האפור שנדבק לי לידיים הבנתי איפה טעיתי.

ברגע אחד נפל לי האסימון – הבנתי שאת האהבה לחומר הקראמי (שבני אדם נורמאלים מכנים בשם "חימר") כבר מזמן החלפתי באהבה לחומר מסוג אחר – שקוף וקשה, כזה יודע להתנהג כמו דבש כשהוא חם ויכול גם להתנפץ לרסיסים או להיראות כמו מלח. מהר מאוד החלטתי שאני לא הולכת לבלות עוד סמסטר בחלומות על יקומים מקבילים והחלפתי בין המסלול הראשי והמשני שלי, בין קרמיקה לזכוכית. זאת כנראה הייתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי אי פעם.

אז כן, אני מדברת על זכוכית. חומר מפתיע, מוזר, עתיק וחדשני גם יחד. מי שלא אוהב אותו (ומסתבר שיש לא מעט אנשים מוזרים שכאלה:-) יכול ממש לתעב אותו, אבל מי שאוהב זכוכית מגלה לא פעם שהוא מכור ליופי, לניצנוץ העדין ולשבריריות של אחד החומרים המיוחדים ביותר בעולם. ומי שמכיר אותי יודע שאני לא נוהגת להתפייט על נושאים כאלה לכן אני אפסיק ואומר רק דבר אחד – תשכחו כל מה שידעתם על אומנות בזכוכית – תפתחו את העיניים ומהר מאוד תגלו עולם חדש ומופלא. לי זה קרה תוך כמה דקות, לכם זה יכול לקרות תוך שנייה.

פורסם בקטגוריה אמנות בזכוכית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא אומנות בזכוכית ואני – איך הכל התחיל

  1. מאת נירה גל‏:

    וואוו!
    מכירה אותך כבר שנתיים, אבל על הרומן עם הזכוכית שומעת בפעם הראשונה
    ומגלה דרך הכתיבה עוד פאן שלא הכרתי – את יוצרת דברים מקסימים בעיניי, וכותבת נפלא לא פחות.

    ועוד משהו קטן – הפרח מצולם נפלא! אבל מדהים יותר במציאות!
    המשיכי ליצור והמשיכי לכתוב!
    באהבה גדולה,
    נירה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *